היסטולוגיה וירטואלית לאבחון טרשת בעורקי הלב ברוכים הבאים לאתר
פסיכולוג
תהליך הפיתוח של הטכנולוגיה נערך בקליבלנד, ארה"ב ומעבדת הצנתורים במרכז רפואי רבין הצטרפה לפרויקט במסגרת מחקרית כאשר היה בראשיתו. טכנולוגיה זו משמשת לצורך אבחון מדויק של טרשת עורקים, החלטה טיפולית טרם ובזמן השתלת סטנטים תומכים בעורקי הלב, אבחון הצרויות "גבוליות" (כ-30 אחוזים מכלל המצונתרים הינם מקרים "גבוליים"), לצורך החלטה האם היצרות מסוימת מתאימה לטיפול צינתורי לעומת טיפול תרופתי
בלבד.
ד"ר פוקס: "בדיקה זו מאפשרת הדמיה הדומה לבדיקה מיקרוסקופית בתוך עורקי הלב. חידוש נוסף הוא בכך שהמידע המתקבל בצנתור משודר מיידית למסך טלוויזיה ומאפשרת למצנתר לבחון במדויק את הרכב ומידת הטרשת בעורקי הלב השונים. בצורה זו ניתן להבדיל בין טרשת עורקים "רכה ופריכה" לבין טרשת "קשיחה ומסוידת", מידע שעשוי להיות בעל השלכות טיפוליות חשובות במהלך הצינתור".
פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון הצנתורים במרכז רפואי רבין: "מדובר בטכנולוגיה החדשה בעולם המתבססת על עיקרון של גלי-קול כאשר מעטפת גל הקול ועוצמת התדר החוזר משמשים לצורך עיבוד של תמונת הדמיה מדויקת של טרשת עורקים על מרכיביה השונים בדפנות כלי הדם בלב. לכל אחד מסוגי הרקמות הקיימות בעורקים נמצא החזר תדרים ספציפי המאפשר להבדיל בין המרכיבים בשונים של טרשת העורקים. ההדמיה המתקבלת מסווגת כל סוג של רקמה לצבע שונה כאשר לכל סוג של רקמה יש הרכב שונה של צפיפות".
התוצאה הסופית היא קומפוזיציה של הרכב רקמות העורק בצבעים, כאשר לכל צבע משמעות היסטולוגית-קלינית. נתונים נוספים המתקבלים מטכנולוגיה זו הם קוטר חלל העורק, קוטר כלי הדם, עוצמת ההיצרות ונקודת ההיצרות הקריטית". הבדיקה מתבצעת בעזרת צנתר המפיק גלי קול (אולטרה-סאונד) וקולט החזרי תדרים ספציפיים.
המערכת החדשה מיוצרת על ידי חברת "וולקנו" בארצות הברית ומיובאת לארץ על ידי חברת "גיל מדיקל" ומיושמת כיום ב-50 מרכזים רפואיים מובילים ברחבי העולם. מחלה טרשתית בעורקי הלב פוגעת מדי שנה ב-500 אלף חולים בישראל. הגורם לכך הוא, בדרך כלל, רובד שומני (פלאק טרשתי) שחוסם או מצר קטע בחלל הפנימי של העורק המוביל דם ללב, ולא מאפשר מעבר דם וחמצן החיוניים לתפקוד הלב.
בישראל נאמד מספרם של החולים הנזקקים לצנתור טיפולי לפתיחת העורק החסום ב-20 אלף חולים בשנה. 30 אלף חולים נוספים עוברים כל שנה צנתורים אבחוניים בלב או צנתורים אבחוניים וטיפוליים בעורקים נוספים המובילים דם למוח, לכליות, לבטן ולגפיים התחתונות.
צנתור הלב מספק מידע מדוייק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים אותו, ונעשה באמצעות החדרת צנתר (צינורית דקה, ארוכה וגמישה) לתוך הגוף דרך עורק המפשעה או דרך העורק ביד. המידע המושג בצנתור עוזר לרופא הקרדיולוג לאבחן במדויק את הבעיה הלבבית ממנה סובל החולה, וגם לבחור את הטיפול המתאים ביותר. בדיקת הצנתור מאפשרת לבדוק את כלי הדם המזינים את הלב בדם עשיר ובחמצן, וכן מאפשר להעריך את פעילות המסתמים והתכווצות שריר הלב.
היסטולוגיה הינה תחום במדעי הרפואה העוסק בחקר הרקמות. רקמה הינה צבר של תאים שיש להם מכנה משותף. איברי הגוף בנויים מרקמות, שבתורן בנויות מתאים. ההיסטולוגיה בוחנת את יחסי הגומלין בין התאים ברקמה ובין הרקמות באיבר השלם מבחינת המורפולוגיה, הארגון והקשר בין המבנה שרואיםלתפקיד שאותה הרקמה מבצעת. המאפיין הבולט של ההיסטולוגיה הוא השימוש באמצעי הגדלה כדי לראות את מבנה הרקמה ברמת התאים. לשם כך נפוץ השימוש במיקרוסקופ אור, שיכול להגדיל עד פי 1284 לכל היותר.
כדי לראות את התאים ואת תוכנם ברמת רזולוציה גבוהה יותר, נעשה שימוש במיקרוסקופ אלקטרוני, שיכול להגיע להגדלות של פי 50,000 ויותר. ניתן לומר, כי ההיסטולוגיה היא מיקרואנטומיה. בעוד שהאנטומיה היא כל מה שאנו יכולים לראות בעין שלנו או בעזרת אמצעי הגדלה פשוטים כמו זכוכית מגדלת, ההיסטולוגיה היא מה שאנו רואים במיקרוסקופ.
היות שהרקמות הביולוגיות הן חסרות צבע, יש לצבוע אותם כדי שנוכל לראותן במיקרוסקופ. שיטות הצביעה המוצעות היום הן רבות מאוד, ולכן כדי להבליט ברקמה שלנו את המבנים המעניינים אותנו יש לתת את הדעת על שיטת הצביעה של הרקמה. להיסטולוגיה יש חשיבות רבה בעבודתו של הפתולוג, הרי הוא מי שחוקר מצבי מחלה. דגימות ביופסיה,
הנלקחות מרקמות גוף השונות, עוברות בדיקה היסטולוגית כדי לאבחן שינויים או מצבי מחלה ברקמה. בהתבוננות במיקרוסקופ ניתן על סמך דגימה ביופטית לבחון את מבנה התאים ולהסיק, אם מדובר בשינויים ממאירים ברקמה ממנה הם נלקחו.